2005

אולי יהיה לי מטוס אולי וילה כלום לא מבטיח אני לא שום אלאדין כי לכלכתי תשטיח חוזר הביתה מאוחר ולא נרדם שעות רק חושב על כמה שיט נתקע לי בין האצבעות אין תקווה באלוהים מזמן תעיר ת'י עם אני נרדם כולם הולכים בעדר כמו כבשים כבר לא נעים לי כאן בחיפוש אחר שלווה יוצא הרבה להיות לבד אני הבנתי זה בסדר זה גרם לי להרגיש מיוחד אולי קצת בדד, אולי מפוחד וזה עזר לי להפנים שרק חיים פעם אחת הכסף והכל לא עזר, יותר מבוגר, מרגיש שונה מכל החברים והשאר הכל התחיל בשנת 2005 נולד לו ילד ההורים שיחקו באש הוא קצת גדל הבין הרבה וגם פיתח רגשות ועם הזמן גם כאבים שלו הפכו לצלקות תמיד שאל ולא תמיד קיבל תשובה תמיד ידע את האמת ולא הופתע שכאבה וכבר כמה שנים עברו הסיטואציה נדפקה הורים גרושים ואין איזון שיאחד ת'משפחה כשאבא מתקשר הוא מסנן לא בכוונה ליום הולדת 17 הוא לא הגיע בלי סיבה הולך לצד ושם ת'איר פודס לא מבקש טובה עם יזרקו לו איזו עצם הוא לפחות יגיד תודה יגיד תודה זין שלי חוזר לגוף ראשון כי כל הטקסט הזה כתוב עליי כבר לא יכול לישון תפתח ת׳דלת של הבית ותספור לי בהיכון אני ירוץ יותר מהר מהמחוג של השעון קשה להפנים כשהמצב שלי מדרדר הרגשות שלי בפנים המשפחה כבר לא עוזרת וגם לא חברים עבר עליי חרא של יום מרגיש קצת על הפנים שלחתי לאימא הודעה שלחה אותי אל המטפלים חיפשתי את אבא בסלון כשעוד לא הבנתי למה ואז פתאום התעוררתי בדירה ברעננה וקיבלתי תמצב למרות שהוא היה מורכב ותמיד לצידי היו שם זוג ידיים וגיטרה הולך לי מכות מוח והרוח שלי בראש שלי סופות לסדרה שלי גג יהיו עוד איזה ארבע עונות לפעמים רוצה להיעלם מהעולם לא להיות בעולם לא להיות אני מרגיש לבד לבד לבד, לבד, לבד, לבד, לבד אני מרגיש לבד לבד אני מרגיש, לבד